טנטרה היא פילוסופיה רוחנית הינדית עתיקה ומערכת של תרגולים שהתפתחו מתישהו בין המאה הרביעית לשישית בהודו. מטרתו היא להקל על טרנספורמציה רוחנית באמצעות מדיטציה אינטנסיבית, טקסים וחקירה אישית. בתוך הטנטרה אין הבחנה בין רוחניות להנאה פיזית, ולכן היא נודעה בעידן המודרני כ"נתיב של הנאה".
טנטרה אינה מערכת מוגדרת ואחידה, אלא מייצגת אוסף של פרקטיקות והשקפות שהתפתחו במשך מאות שנים. מבחינה היסטורית, טנטרה תורגלה על ידי כמרים ברהמינים ובודהיסטים, יוגים (סגפנים) והדיוטות כחלק ממסגרת רוחנית הינדית גדולה יותר הכוללת אך מתעלה על תורות דתיות. בצורתה הנוכחית, טנטרה מורכבת בדרך כלל מדיטציות ייחודיות בסגנון יוגי, תרגולי נשימה, מנטרות וטקסים – המבוצעים לבד או בכבוד עם אחר – שנועדו לטהר את הגוף, הנפש והרוח.
בבסיסה, טנטרה עוסקת בטרנספורמציה, צמיחה והתפתחות רוחנית. באמצעות טנטרה, מתרגלים שואפים להגיע לרמה גבוהה יותר של הארה ורוחניות. על ידי חקירת העולם הפיזי – השמחות, החושניות והתשוקות שלו – מתרגלים יכולים להפוך למודעים יותר מבחינה רוחנית. לשם כך, טנטרה דוגלת בחיבור מודע ומודע של הממלכות הפיזיות והרוחניות כדי לחוות אושר אמיתי וטרנספורמציה אישית.
למרות ההיסטוריה ארוכת השנים והמגוונת שלה, תרגול הטנטרה עדיין לא ידוע יחסית ולא מובן על ידי המיינסטרים. ולמרבה הצער, טנטרה הוצגה לעתים קרובות באופן שגוי במגוון דרכים – החל מתיוג כ"נתיב מיני" וכלה בשיוך שגוי למאגיה שחורה ומיסטיקה.
המונח "טנטרה" עצמו הוא מעורפל למדי – מקורו בדת ההינדית, ובדרך כלל יש לו משמעות ספציפית לכל אחד מהמתרגלים שלו. במובנה המקורי, לעומת זאת, "טנטרה" נגזרת משתי מילים בסנסקריט: "טן" שפירושו "למתוח" או "לארוג" ו"טרה" שפירושו "כלי" או "כלי". הכוונה מאחורי הטנטרה היא "אריגת" אנרגיה וחוויה יחד על מנת לגלות ולהגשים את המהות הרוחנית האמיתית של האדם.
טנטרה מכירה בכך שעל ידי פתיחה וקבלה של כל ההיבטים של החוויה של האדם – כולל הפיזי – טרנספורמציה אפשרית. לשם כך, הטנטרה מושרשת ברצון למקסם פוטנציאל, אושר, שמחה וטוהר בחיים הרוחניים והפיזיים כאחד. מטרתו העיקרית היא לעזור למתרגל לחקור ולפתח את הפוטנציאל הפנימי שלו ולנוע מעבר לגבולות האגו להבנה גדולה יותר של עצמו ושל היקום.
ישנם מספר מושגים טנטריים מרכזיים החיוניים לתרגול שלה, כגון דוקטרינת טריקאיה, יחסי הגומלין בין שיווה ושאקטי, ויוגה טנטרה. דוקטרינת טריקאיה היא חלק חשוב בטנטרה, המדברת על שלושת הגופים הראשוניים – הפיזי, העדין והסיבתי – המרכיבים את היקום. יחסי הגומלין בין שיווה לשאקטי הם מרכיב מפתח נוסף, המכונה מערכת יחסים טנטרית עתיקה בין הגברי לנשי. שיווה ושאקטי הם שני הכוחות האולטימטיביים המייצגים את פוטנציאל הבריאה והאורגזמה – הן בתחום הפיזי והן בתחום הרוחני. לבסוף, יוגה טנטרה היא חלק חשוב מהתרגול הכולל, המתמקד באחדות בין הנפש, האנרגיה והגוף – ומשמש גשר חיוני בין ההיבטים הנמוכים והגבוהים יותר של העצמי והמציאות. על ידי הבנה וחקירה של מושגים טנטריים אלה, מתרגלים יכולים להשיג תובנה עמוקה יותר לתוך עצמם, ולגשת לכוח המולד שבתוכם.
ליבת נתיב הטנטרה, במיוחד כאשר מתרגלים אותה עם בן זוג, היא לאפשר רגעים של חוויה אקסטטית וחיבור עם האלוהי. זאת באמצעות יצירת מרחב לחיבור ופתיחות במרחב הפיזי תוך שילוב והרחבה של תורות טנטריות. במהלך פגישה טנטרית, המשתתף מונחה להיות מודע ולחקור אנרגיות שונות בתוך גופו, ולהשתמש בהן כדי להיכנס למצב עמוק ומדיטטיבי – אשר מאמינים כי הוא מוביל להתעלות מעל העולם הפיזי. תרגול זה יכול לחבר באופן עמוק את הגוף והנפש, וליצור תחושה עוצמתית של פתיחות ונזילות, המאוזנת על ידי נוכחות עמוקה ותחושה מוגברת של חיבור עם האלוהי.
טנטרה יכולה גם ללמד שיעורי חיים עמוקים לאורך הדרך. על ידי מודעות לגוף, לנפש ולנפש, מתרגלים טנטריים מקבלים תובנות לגבי מטרתם האמיתית והבנה כיצד לתקשר טוב יותר עם העולם הסובב אותם. זה יכול בסופו של דבר להוביל להבנה טובה יותר של מקומם בעולם ובסופו של דבר לחיים מספקים יותר.
במהותה, טנטרה היא נתיב עתיק ומודרני לצמיחה וטרנספורמציה אישית. מטרתו היא
